המושבה הגרמנית בחיפה

איפה הכול התחיל

ב־1868 הגיעו לחיפה הטמפלרים הראשונים, חברי "אגודת המקדש" שייסד כריסטוף הופמן בגרמניה. חיפה הייתה אז עיר נמל קטנה, והם בנו למרגלות הכרמל, ממערב לעיר, מושבה בסגנון אירופי. זו הייתה המושבה הראשונה שלהם בארץ, וממנה יצאו בהמשך מתיישבים למקומות אחרים.

הטמפלרים הביאו לחיפה חקלאות מודרנית, בתי מלאכה, בתי מסחר ובנייה מסודרת. המושבה שלהם הייתה אחד המנועים של התפתחות העיר בסוף המאה ה־19.

הופמן והרדג

בראש הקבוצה שהגיעה לחיפה עמדו שני מנהיגים: כריסטוף הופמן, מייסד התנועה, וגאורג דוד הרדג. הרדג עמד בראש המושבה בחיפה, והופמן פעל בהמשך בעיקר מיפו. ביניהם היו גם מחלוקות, שהובילו לפילוג בתנועה.

אבל בחיפה, המושבה צמחה. היא הפכה לאחת השכונות המודרניות בעיר של סוף המאה ה־19, עם בתי מלאכה, בתי מסחר ומלון, והשפיעה על הדרך שבה חיפה כולה התפתחה.

מווירטמברג לחיפה

רוב הטמפלרים באו מחבל וירטמברג בדרום גרמניה, אזור כפרי עם מסורת דתית פרוטסטנטית חזקה. הם היו חקלאים, נגרים, נפחים, בנאים וסוחרים, ואת כל הכישורים האלה הביאו איתם לחיפה.

הם בנו בתים כמו שהכירו מהבית, עם התאמות לאקלים המקומי, נטעו כרמים ועצי פרי, ופתחו בתי מלאכה. ההשפעה הזו ניכרת עד היום, לא רק בשדרה עצמה, אלא גם בדרך שבה התפתחה סביבה חיפה המודרנית.

איך הטמפלרים שינו את חיפה

חיפה של 1868 הייתה עיירה קטנה, מוקפת בחומה שבנה דאהר אל־עומר במאה ה־18. הטמפלרים בנו את המושבה שלהם מחוץ לחומה, במרחב הפתוח שבין הים להר, והיו מהראשונים שיצאו מגבולות העיר הישנה.

הם הביאו לחיפה עגלות ודרכים, בתי מלאכה ובתי מסחר, ובזכותם, בין השאר, התחילה העיר לגדול אל מעבר לחומות. המושבה הייתה אחד הצעדים הראשונים בדרך לחיפה שאנחנו מכירים היום.

השדרה

לב המושבה הוא השדרה: רחוב רחב של כשלושים מטרים, עם עצים משני צדיו, שעולה מהים בקו ישר לכיוון הכרמל. משני צדיה נבנו בתי אבן עם גגות רעפים, ועד תחילת המאה העשרים עמדו במושבה כמאה בתים. היום זו שדרות בן גוריון, ובקצה העליון שלה נראים הגנים הבהאיים.

מי שמסתכל היטב על הבתים יזהה מעל חלק מהדלתות כתובות בגרמנית, פסוקים ואמרות שהטמפלרים חקקו בכניסה לבתיהם. זה אחד הפרטים הקטנים שמזכירים מי בנה את השדרה ולמה.

איך מזהים בית טמפלרי

• אבן. קירות אבן עבים, בגוונים של אבן הכרמל.
• רעפים. גגות משופעים עם רעפים אדומים, בסגנון אירופי.
• תריסים. חלונות גבוהים עם תריסי עץ.
• כתובת. מעל חלק מהדלתות, פסוקים ואמרות בגרמנית.
• גינה. חצר קדמית קטנה, בין הבית לשדרה.

אחרי שלומדים לזהות, רואים את הבתים האלה גם במקומות אחרים: בשרונה, במושבה הגרמנית בירושלים, ובבית לחם הגלילית.

ביקור הקיסר

ב־1898 ביקר בארץ הקיסר הגרמני וילהלם השני, וחיפה הייתה אחת התחנות שלו. הביקור היה אירוע גדול עבור הקהילה הגרמנית בארץ, ועבור הטמפלרים במיוחד. הוא סימל את הקשר בין המושבות לבין גרמניה, קשר שבעשורים הבאים קיבל משמעות אחרת לגמרי.

ציר הזמן

מלחמת העולם השנייה

בשנות השלושים חלחלו רעיונות נאציים גם לקהילה הטמפלרית בחיפה. קרל רוף, אדריכל מחיפה, ייסד את סניף המפלגה הנאצית בארץ ישראל. עם פרוץ המלחמה הוגדרו הטמפלרים, שרובם החזיקו באזרחות גרמנית, כנתיני אויב. הם נשלחו למחנות מעצר, ובהמשך גורשו מהארץ.

הבתים נשארו. עם השנים חלקם התבלו, ובעשורים האחרונים רבים מהם שוחזרו.

הבהאים בקצה השדרה

מי שעומד בשדרות בן גוריון ומביט למעלה, רואה בקצה את הגנים הבהאיים. חיפה משמשת מתחילת המאה העשרים כמרכז העולמי של האמונה הבהאית, ובסוף שנות התשעים הושלם פרויקט הגנים המדורגים על מדרון הכרמל. המקומות הקדושים לבהאים בחיפה ובגליל המערבי הוכרזו כאתר מורשת עולמית.

השילוב הזה, של שדרה טמפלרית גרמנית וגנים בהאיים מעליה, הוא אחד הנופים המזוהים ביותר עם חיפה.

ציר אחד מהים אל ההר

השדרה של הטמפלרים יורדת בקו ישר מהכרמל אל הים, ומחברת בין ההר לנמל. כשנבנו מאוחר יותר הגנים הבהאיים המדורגים במדרון, הם תוכננו כך שימשיכו את הציר הזה כלפי מעלה. לכן, מי שעומד בתחתית השדרה רואה את השדרה ואת הגנים כקו אחד, מהים ועד ראש ההר.

המושבה הגרמנית ושרונה

שתי המושבות הטמפלריות העירוניות הגדולות, בחיפה ובתל אביב, עברו דרך דומה: מושבה חקלאית שהעיר צמחה סביבה, תקופת מלחמה וגירוש, ושיקום כמתחם בילוי. אבל בחיפה נשמרה השדרה כרחוב חי ופתוח מהים אל ההר, ובשרונה נבנה מתחם מוקף מגדלים. ההשוואה ביניהן היא דרך טובה להבין איך ערים בוחרות לזכור.

המושבה לקבוצות שונות

• ועדי עובדים. סיור קצר בשדרה, ואחריו ארוחה באחת המסעדות.
• גמלאים. שדרה מישורית יחסית, עם הרבה מקומות לשבת.
• משפחות. סיפור על מתיישבים מגרמניה, קיסר אחד ובתים עם כתובות.
• קבוצות לימוד. אמונה, הגירה ושנות השלושים, בתחילת הסיפור של הטמפלרים בארץ.

המושבה היום

היום המושבה הגרמנית היא אחד ממוקדי הבילוי של חיפה. בבתים המשוחזרים פועלים מסעדות, בתי קפה, חנויות ומלונות, ובאחד מהם מוזיאון העיר חיפה. השדרה מלאה באנשים, ובערב היא אחד המקומות הנעימים בעיר.

לסיור "חיפה, כרמל וים", או לסיור "סודות הטמפלרים" מחיפה ועד אלוני אבא.

טיפים לביקור במושבה

• שעה. בבוקר השדרה שקטה ונוחה לסיור. בערב היא מלאה באנשים ובאורות.
• אוטובוס. קבוצה שמגיעה באוטובוס צריכה נקודת הורדה מתואמת. כדאי לסגור את זה מראש.
• הליכה. השדרה עולה בהדרגה לכיוון הכרמל. מי שמתקשה בהליכה יכול להסתפק בחלק התחתון.
• אוכל. יש בשדרה מסעדות ובתי קפה, וקל לסיים בה את הסיור בארוחה.

המושבה לקבוצות מחו״ל

לאורחים מחו״ל, המושבה היא נקודת פתיחה מצוינת: סיפור שמחבר בין אירופה למזרח התיכון, בין גרמניה לחיפה, ובין אמונה להגירה. קובי מדריך באנגלית, ומחבר את הסיפור לבהאים, לעכו ולעמק יזרעאל.

נקודת פתיחה ליום טיול

בגלל המיקום שלה, ליד הנמל ולמרגלות הכרמל, המושבה היא נקודת פתיחה נוחה ליום טיול בצפון. משם אפשר להמשיך לעכו ולגליל המערבי, לעמק יזרעאל ולבית לחם הגלילית, או להישאר בחיפה ולהכיר את הדר ואת העיר התחתית.

איך נראה סיור במושבה

סיור במושבה מתחיל בדרך כלל בחלק התחתון של השדרה, קרוב לים, ועולה לאט לכיוון הכרמל. בדרך עוצרים ליד בתים נבחרים, קוראים יחד את הכתובות שמעל הדלתות, ומדברים על מי גר בכל בית ומה עלה בגורלו.

בקצה העליון של השדרה הנוף נפתח אל הגנים הבהאיים. מי שרוצה יכול להמשיך משם למעלה, אל טיילת לואי בראש הכרמל, שממנה נשקפים המפרץ, הנמל והעיר כולה.

שאלות נפוצות