ציפורי: מה רואים בגן הלאומי

העיר שיושבת כציפור

התלמוד מסביר שציפורי נקראת כך כי היא "יושבת בראש ההר כציפור". מהגבעה נשקפים עמק בית נטופה, הרי הגליל ועמק יזרעאל. בתקופה הרומית והביזנטית זו הייתה עיר גדולה ומרכזית, בירת הגליל היהודי, שבה חיו זה לצד זה יהודים, רומאים ובהמשך גם נוצרים.

לפי התלמוד, ב־17 שנותיו האחרונות ישב בציפורי רבי יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, כי אווירה היה טוב לבריאותו. לכאן העביר את מרכז הנשיאות ואת הסנהדרין.

ציפורי לאורך הדורות

ציפורי הייתה עיר חשובה כבר בימי הבית השני. הורדוס אנטיפס בנה אותה מחדש ועשה אותה לבירתו, ויוסף בן מתתיהו כינה אותה "תפארת הגליל". בתקופת המשנה והתלמוד היא הייתה מרכז של חכמים, ובתקופה הרומית נקראה גם בשם יווני, דיוקיסריה.

בתקופה הביזנטית חיו בה יהודים ונוצרים, בימי הצלבנים נבנתה בה מצודה, ובמאות הבאות התקיים במקום כפר. כל אחת מהתקופות האלה השאירה שכבה, והגן הלאומי מאפשר לראות כמה מהן במקום אחד.

עיר של כמה עולמות

אחד הדברים המעניינים בציפורי הוא הפסיפס האנושי שלה. בתקופת המשנה הייתה זו עיר יהודית ברובה, עם תרבות רומית מסביב: תיאטרון, וילות ורחובות מרוצפים. בהמשך הצטרפו גם נוצרים, ובעיר נבנו כנסיות.

הפסיפסים משקפים את כל זה: בבית אחד דיוניסוס ומשתה היין, ובבית הכנסת עקדת יצחק, המשכן וגלגל המזלות. ההליכה ביניהם היא הליכה בין עולמות.

מה רואים בגן הלאומי

איך בנויה ההליכה

הגן הלאומי מחולק בגדול לשני חלקים: ראש הגבעה, עם המצודה, התיאטרון ובית דיוניסוס, והעיר התחתונה, עם בית הנילוס, הרחובות הראשיים ובית הכנסת. מאגר המים נמצא במרחק מה מהעיר. קובי מתכנן את המסלול כך שההליכה תהיה הגיונית, עם עצירות בצל ובמקומות שבהם נוח לעמוד ולשמוע.

המונה ליזה של הגליל

הפסיפס המפורסם ביותר בציפורי נמצא בבית דיוניסוס, וילה רומית מפוארת בראש הגבעה. הפסיפס מתאר סצנות מעולמו של אל היין, ובאחת הפינות שלו דיוקן של אישה, שזכה לכינוי "המונה ליזה של הגליל" בגלל המבט והחיוך המסתוריים שלה.

יש חוקרים שמציעים שדווקא הבית הזה, עם סצנות המשתה, היה ביתו של רבי יהודה הנשיא. וזו אחת השאלות המעניינות בסיור: איך חי נשיא היהודים בסלון עם דיוניסוס?

בית הנילוס

במורד הגבעה, במרכז העיר התחתונה, נמצא בית הנילוס, מבנה ציבורי מהתקופה הביזנטית. רצפותיו מעוטרות בפסיפסים שמתארים את החגיגות לגאות הנילוס במצרים, עם דמויות, בעלי חיים וסצנות ציד. זה אחד מאוספי הפסיפסים העשירים בארץ, והוא מראה כמה ציפורי הייתה מחוברת לעולם הים־תיכוני הגדול.

רבי יהודה הנשיא בציפורי

רבי יהודה הנשיא, שכונה "רבי" ו"רבנו הקדוש", היה נשיא הסנהדרין ועורך המשנה. התלמוד מספר על ידידות בינו לבין קיסר רומי בשם אנטונינוס, וציפורי, שהייתה ידועה ביחסיה הטובים עם רומא, הייתה מקום טבעי עבורו.

לפי התלמוד הוא עבר לציפורי בשנותיו האחרונות, כי אווירה היה טוב לבריאותו, וישב בה 17 שנים. כשנפטר, הובא לקבורה בבית שערים. מסורת עממית מאוחרת מראה את קברו בציפורי, והקבר עם הכיפה הכחולה שבוואדי מיוחס לנכדו, רבי יהודה נשיאה.

איך התגלו הפסיפסים

במשך מאות שנים, רוב העיר העתיקה הייתה מוסתרת מתחת לאדמה. החפירות הגדולות התחילו בשנות השמונים, והגילוי המרגש ביותר הגיע ב־1987, כשנחשף בבית דיוניסוס הפסיפס עם הדיוקן שזכה לכינוי "המונה ליזה של הגליל". כמה שנים אחר כך התגלה גם פסיפס בית הכנסת.

מאז, ציפורי היא אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בארץ. ובכל ביקור מגלים בה פרט חדש, גם במה שכבר נחשף: דמות קטנה בפינת פסיפס, כתובת, או חריץ של גלגל עגלה.

השם שנשאר

עד 1948 התקיים על הגבעה הכפר הערבי צפורייה, ששמר על השם העתיק. ב־1949 קם בסמוך המושב ציפורי. כך, השם שניתן לעיר לפני אלפיים שנה ממשיך ללוות את המקום עד היום, בשפות שונות ובתקופות שונות.

בית הכנסת וגלגל המזלות

בית הכנסת של ציפורי, מהתקופה הביזנטית המאוחרת, מחולק בפסיפס הרצפה שלו לארבעה חלקים: עקדת יצחק, גלגל המזלות, המשכן, וארון הקודש של ירושלים. גלגל מזלות בבית כנסת מפתיע רבים, אבל הוא מופיע גם בבתי כנסת אחרים בגליל, כמו בחמת טבריה.

הפסיפס הזה הוא שיעור קטן על האופן שבו קהילה יהודית חיה בתוך תרבות גדולה ממנה, והשתמשה בשפה החזותית שלה.

מים, תיאטרון ומצודה

לצד הפסיפסים, יש בציפורי עוד כמה הפתעות. התיאטרון הרומי, חצוב בסלע, נבנה בסוף המאה הראשונה, והיו בו כ־4,500 מקומות. מאגר המים התת־קרקעי, באורך 260 מטרים, פעל מהתקופה הרומית עד המאה ה־7, ואפשר ללכת בתוכו. וברחובות הראשיים עדיין רואים את החריצים שהשאירו גלגלי העגלות.

ובראש הגבעה, המצודה הצלבנית. ממנה יצא ב־1187 הצבא הצלבני לקרב קרני חיטין, שבו הובס.

מסורת מרים

לציפורי יש גם מקום במסורת הנוצרית. לפי מסורת עתיקה, גרו בה הוריה של מרים, יואכים ואנה. במורד הגבעה עומד מנזר סנטה אנה, שנקרא על שם אמה של מרים, ועל המקום נבנתה כנסייה כבר בימי הצלבנים. כשישה קילומטרים משם נמצאת נצרת.

ציפורי ונצרת: שתי ערים, שני סיפורים

ציפורי ונצרת קרובות מאוד זו לזו, אבל הסיפורים שלהן שונים. ציפורי הייתה עיר גדולה ומרכזית, בירת הגליל, ונצרת הייתה כפר קטן. יש חוקרים המציעים שבעלי מלאכה מנצרת עבדו בבנייתה של ציפורי, ושאלה שעולה כמעט בכל סיור היא אם גם יוסף הנגר היה ביניהם.

טיפים לביקור בציפורי

• הליכה. העיר בנויה על גבעה, והאתרים מפוזרים בין ראש הגבעה למורד. כדאי לתכנן את הסדר מראש.
• שמש. רוב האתר פתוח, ולכן בקיץ כדאי להגיע מוקדם, עם כובע ומים.
• כרטיסים. הכניסה לגן הלאומי בתשלום. לקבוצות כדאי לתאם מראש.
• שילוב. נצרת נמצאת כשישה קילומטרים משם, ויודפת לא רחוק.

ציפורי עם ילדים

• מאגר המים. הליכה בתוך מערכת מים תת־קרקעית היא חוויה שילדים זוכרים.
• חיפוש בפסיפסים. לתת לילדים למצוא חיות, דמויות ומזלות בפסיפס.
• התיאטרון. לשבת על המדרגות, ולנסות לשמוע אחד את השני מהבמה.
• המצודה. לעלות למעלה ולחפש את הנוף שראו ממנה האבירים.

ציפורי לקבוצות שונות

• בתי מדרש וקבוצות לימוד. רבי יהודה הנשיא, המשנה, ומה עושה גלגל מזלות בבית כנסת.
• חובבי אמנות. הפסיפסים, מהמונה ליזה של הגליל ועד בית הנילוס.
• קבוצות מחו״ל. יהדות ונצרות, ציפורי ונצרת, בהדרכה באנגלית.
• ועדי עובדים וגמלאים. יום בגליל עם אתר מרשים אחד וסיום בבית טמפלרי.

איך משלבים את ציפורי ביום טיול

לסיור "ציפורי ונצרת".

שאלות נפוצות