מורה דרך בגליל המערבי

הגליל המערבי, כמו שלא הכרתם

רוב האנשים מכירים את הגליל המערבי מהדרך צפונה: עכו ברקע, נהריה בחוף, ואולי עצירה באכזיב. אבל בין הים להרים מסתתרים מאות שנים של סיפורים: אבירים ועות׳מאנים, מחתרות ועולים, כפרים עתיקים ואיש אחד שהכריז על מדינה משלו.

קובי פליישמן, היסטוריון, מורה דרך מוסמך ושחקן, מדריך באזור קבוצות בתיאום מראש. הוא יודע להפוך נסיעה לאורך החוף לסיפור אחד רציף, שבו כל עצירה מוסיפה עוד פרק.

עכו: העוגן של האזור

עכו העתיקה, אתר מורשת עולמית של אונסק״ו, היא הלב ההיסטורי של הגליל המערבי. מתחת לרחובות שלה עוברת מנהרת הטמפלרים, שהתגלתה ב־1994 בעקבות תלונה על ביוב סתום. מעליה עומדות החומות שעצרו את נפוליאון ב־1799, חאן אל־עומדן שבנה אל־ג׳זאר ב־1784, החמאם והשוק.

בסיור בעכו עוברים בין שתי קומות של עיר: הצלבנית שמתחת, והעות׳מאנית שמעל. לסיור "סודותיה של עכו", או למדריך המלא לסיור בעכו.

פרשיות נעלמות לאורך החוף

אחד הסיורים של קובי יוצא לאורך החוף, מהקריות ועד אכזיב, בעקבות פרשיות שכמעט לא מספרים:

• אנדרטת לח״י בקרית אתא. בליל 17 ביוני 1946 פשטו לוחמי לח״י על בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה, ובדרך חזרה נתקלו במארב בריטי. אחד־עשר מהם נפלו.
• קרית ביאליק וקרית מוצקין. שתיהן קמו ב־1934. הראשונה כ"שכונת עולי גרמניה", של רופאים ועורכי דין שהפכו לחקלאים, והשנייה בידי "ארגון המעמד הבינוני בחיפה".
• נהריה. מושבה חקלאית של יהודים מגרמניה, שעלו לקרקע בפברואר 1935 וגילו מהר שהים משתלם יותר מהשדה.
• אכזיב. עיר כנענית ופיניקית, אחוזה צלבנית בשם "קזל אימבר", לגונות טבעיות, ו"מדינת אכזיב" שהכריז עליה אלי אביבי ב־1971.

הקריות: לא מה שחשבתם

לפני שהיו הקריות, ישבו בעמק זבולון אפרים וסבינה כץ, שעלו מרומניה ב־1924 והיו המשפחה היהודית הראשונה באזור. החווה שלהם נבזזה ונשרפה במאורעות 1929, וכץ בנה במקומה בית אבן. שנים אחר כך החכיר את הבית לתושבי קרית ביאליק ל־999 שנה, תמורת פרוטה לשנה.

קרית מוצקין, שנקראה על שם המנהיג הציוני ליאו מוצקין, הייתה היישוב היחיד בארץ שהקים "ארגון המעמד הבינוני בחיפה". ובתחומה שכן בתקופת המנדט בסיס צבאי בריטי גדול. שתי הקריות נראות היום דומות, אבל הסיפורים שלהן שונים מאוד.

נהריה של היקים

בתחילת 1934 קנה המהנדס יוסף לוי 2,400 דונם צפונית לעכו, ובפברואר 1935 עלו לקרקע המתיישבים הראשונים, רובם יהודים מגרמניה. השם ניתן על שם נחל הגעתון, שבעיני המייסדים הזכיר את ערי הנהר של אירופה. הם תכננו מושבה חקלאית של משקים זעירים, אבל בתוך עשור התברר שהנכס האמיתי הוא הים, והמושבה הפכה לעיר קיט.

ומתחת לכל זה, צפונית לשפך הגעתון וממש על קו המים, שוכנים שרידיו של מקדש כנעני מלפני כ־3,700 שנה.

אכזיב לעומק

אכזיב הייתה עיר כנענית ופיניקית בנחלת שבט אשר. בימי הצלבנים קמה בה אחוזה גדולה בשם "קזל אימבר", ולידה התחולל ב־1232 קרב בין שני מחנות צלבנים יריבים. בהמשך הוחכרה האחוזה למסדר האבירים הטבטונים, ובגבעות שממזרח, בחוות הסוכר של מנות, ישבו האבירים הטמפלרים.

היום מגיעים לאכזיב בעיקר בשביל הלגונות, בריכות טבעיות שהים חצב בסלע החוף. ובקצה הצפוני של התל עדיין עומדת "מדינת אכזיב" של אלי אביבי, שנפטר ב־2018 ונקבר בקיבוץ גשר הזיו הסמוך.

מקומות וסיפורים בגליל המערבי

הטבלה מסכמת כמה מהמקומות שמופיעים בסיורים של קובי באזור:

כפר יאסיף, כבול והגן הבהאי

מעכו אפשר להמשיך פנימה, אל הכפרים שבגבעות. בסיור של קובי, כפר יאסיף, כבול והגן הבהאי בבהג׳י הם מסלול של משוררים, גיבורים, טורקים וסיפורים מפתיעים.

בבהג׳י, צפונית לעכו, חי בהא־אללה, מייסד הדת הבהאית, בשנותיו האחרונות, ושם נמצא קברו. המקום הוא חלק מהמקומות הקדושים לבהאים בחיפה ובגליל המערבי, שהוכרזו כאתר מורשת עולמית.

ארץ כבול ובית הקברות של כפר יאסיף

לכבול יש אחד הסיפורים המוקדמים ביותר בגליל. לפי ספר מלכים, שלמה המלך נתן לחירם מלך צור עשרים ערים בארץ הגליל, בתמורה לעצי ארז, עצי ברוש וזהב שקיבל ממנו לבניין המקדש. חירם יצא לראות את הערים, הן לא מצאו חן בעיניו, והוא כינה אותן "ארץ כבול". השם נשאר עד היום.

בכפר יאסיף השכן מסתתר סיפור אחר: בית קברות יהודי עתיק, שרוב הקבורים בו הם יהודים מעכו. במשך דורות הביאו יהודי עכו את מתיהם לקבורה כאן, בכפר שבגבעות. מסורת אחת מציינת בבית הקברות גם את מקום קבורתו של הרמח״ל, רבי משה חיים לוצאטו, שחי בעכו בשנותיו האחרונות, ומסורת אחרת מציינת את קברו בטבריה.

בהג׳י לעומק

בהא־אללה, מייסד הדת הבהאית, הגיע לעכו ב־1868 כאסיר של השלטון העות׳מאני. בשנותיו האחרונות התגורר באחוזת בהג׳י, צפונית לעיר, ושם נפטר ב־1892. קברו הוא המקום הקדוש ביותר לבהאים, וגם כיוון התפילה שלהם.

סביב הקבר נבנו גנים מטופחים, בסגנון שמזכיר את הגנים שעל מדרון הכרמל בחיפה. בסיור, בהג׳י היא הזדמנות לדבר על אמונה צעירה יחסית, שהמרכז העולמי שלה נמצא דווקא כאן, בגליל המערבי ובחיפה.

איך בונים יום בגליל המערבי

יש כמה דרכים לבנות יום באזור. הטבלה מציעה כיוונים:

הגליל המערבי לקבוצות שונות

• ועדי עובדים. עכו, שוק, ים וארוחת דגים. יום עם הרבה תנועה ואווירה.
• גמלאים. סיפורי העלייה והקריות, עם עצירות קרובות לאוטובוס.
• משפחות. המנהרה בעכו, החומות והלגונות של אכזיב.
• קבוצות לימוד. מחתרות, עלייה ודו־קיום, ושאלות על מי כותב את ההיסטוריה.
• אורחים מחו״ל. עכו העתיקה ובהג׳י, בהדרכה באנגלית.

איך נראה יום סיור עם קובי בגליל המערבי

יום טיפוסי מתחיל עוד לפני היום עצמו, בשיחת טלפון: מי הקבוצה, כמה משתתפים, מה כבר ראיתם באזור ומה הכי מעניין אתכם. על בסיס זה קובי בונה מסלול, עם סדר תחנות שמתחשב בחום, בכמות ההליכה ובזמני הנסיעה בין המקומות.

ביום עצמו קובי פוגש את הקבוצה בנקודת המפגש, ומשם הסיפור מתגלגל. כל תחנה פותחת פרק חדש, והפרקים מתחברים לאורך היום לסיפור אחד. מי שרוצה יכול לסיים את היום בערב בבית טמפלרי בבית לחם הגלילית, עם כיבוד ועם הפרק האחרון של הסיפור.

הגליל המערבי בעונות השנה

בחורף הים סוער, ועכו מקבלת אווירה אחרת לגמרי: גלים שמתנפצים על חומת הים, וסמטאות שקטות. באביב הגבעות שסביב כבול וכפר יאסיף ירוקות ופורחות, ובקיץ כדאי לבנות יום שמתחיל מוקדם בבוקר ומסתיים ליד המים.

טיפים לסיור בגליל המערבי

• קיץ. ליד הים חם ולח. כדאי להתחיל מוקדם, ולשמור את הלגונות של אכזיב לאחר הצהריים.
• עכו. יש בה סמטאות, מדרגות ומנהרות. ספרו מראש על משתתפים שמתקשים בהליכה.
• כרטיסים. הכניסה לאתרים בעכו ולגן הלאומי באכזיב כרוכה בתשלום. מתאמים מראש.
• ארוחה. עכו מפורסמת בחומוס ובמסעדות הדגים, ונהריה בטיילת שלה.

שאלות נפוצות