אלכסנדר זייד ושייח׳ אבריק

מי היה אלכסנדר זייד

אלכסנדר זייד נולד ב־1886, והיה מהשומרים הבולטים של היישוב העברי. הוא היה ממייסדי ארגון "בר גיורא" ואחר כך של "השומר", הארגונים שלקחו על עצמם את השמירה על המושבות והיישובים העבריים. בשנותיו האחרונות שמר על האדמות בגבעות שייח׳ אבריק, בקצה המערבי של עמק יזרעאל, וגר שם עם משפחתו.

ב־11 ביולי 1938, בזמן המרד הערבי, נרצח זייד בדרכו מביתו לקיבוץ אלונים. הרוצח נתפס בידי אנשי הפלמ״ח רק ב־1942. הסיפור של זייד הפך לאחד הסמלים של דמות השומר העברי: רוכב, חמוש, ומחובר לאדמה.

בר גיורא והשומר

"בר גיורא" היה ארגון חשאי קטן של פועלים צעירים מהעלייה השנייה, שהאמינו שהיישוב העברי צריך לשמור על עצמו בעצמו, ולא להישען על שומרים מקומיים. מתוכו צמח "השומר", הארגון שלקח על עצמו את השמירה על מושבות ויישובים ברחבי הארץ.

השומרים רכבו על סוסים, למדו את השפה ואת המנהגים של שכניהם, וראו בשמירה חלק מהעבודה על האדמה. זייד היה מהבולטים שבהם, והדמות שלו, רוכב שמשקיף על העמק, הפכה לסמל של התקופה.

יפו, כפר תבור וסג׳רה

"בר גיורא" נוסד ב־1907, בחדרו של יצחק בן צבי ביפו, בידי קבוצה קטנה של צעירים מהעלייה השנייה. הם נשבעו שהשמירה על היישובים העבריים תהיה בידיים עבריות. ב־1909, בכפר תבור, הקימו מתוכו את "השומר", שהפך לארגון רחב יותר.

חלק מראשוני הארגון עבדו בחוות סג׳רה בגליל התחתון, שבה עבד באותן שנים גם דוד בן גוריון הצעיר. משם יצאו השומרים אל המושבות, ובהמשך גם אל עמק יזרעאל.

השומרים והסוסים

הסוס היה כלי העבודה החשוב של השומר. הוא אפשר לסייר בשטחים גדולים, להגיע מהר למקום של תקרית, ולהיראות. השומרים אימצו גם לבוש ומנהגים מהשכנים: כאפייה, עבאיה ורכיבה בסגנון המקומי.

הדימוי הזה, של רוכב עם כאפייה שמשקיף על העמק, הוא בדיוק מה שהפסל של זייד מנציח. הוא הפך לאחד הסמלים המוכרים של התקופה, בספרים, בתמונות ובשירים.

המנורה שבקיר

אחד הסיפורים היפים על זייד קשור למה שמתחת לגבעה. לפי המסופר, בזמן שרכב באזור, גילה זייד את אחת ממערות הקבורה של בית שערים, ובקירה הייתה חקוקה מנורה. הגילוי הזה הוביל לחפירות שחשפו את בית הקברות העתיק.

בית שערים הייתה מקום מושבה של הסנהדרין, ולפי התלמוד נקבר בה רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. מערות הקבורה שלה, עם הכתובות, הסמלים והארונות המעוטרים, הוכרזו כאתר מורשת עולמית. כך, שומר מהמאה העשרים פתח את הדלת לעולם של לפני כאלף ושמונה מאות שנה.

בית שערים לעומק

בית שערים הייתה עיר יהודית חשובה בתקופת המשנה. לפי המקורות, ישבה בה הסנהדרין, ולפי התלמוד נקבר בה רבי יהודה הנשיא. אחרי קבורתו, יהודים רבים, גם מקהילות מחוץ לארץ, ביקשו להיקבר לידו, ובית הקברות התרחב למערכת של מערות קבורה גדולות.

במערות יש ארונות קבורה מעוטרים, סמלים כמו מנורות, וכתובות בכמה שפות. החפירות באתר החלו בשנות השלושים, אחרי הגילוי שמיוחס לזייד. מערות הקבורה של בית שערים הוכרזו כאתר מורשת עולמית, והן צמודות לגבעה שעליה עומד הפסל.

הפסל

הפסל של זייד, רוכב על סוס, עומד על הגבעה ליד קריית טבעון. את הפסל המקורי יצר הפסל דוד פולוס בשנים 1940–1941, בסגנון אירופי שנדיר לראות באנדרטאות בארץ. משני צדי הסלע שעליו הוא עומד יש תבליטים של רועה ושל חקלאי, סמלים לקשר בין החלוצים לאדמה.

עם השנים הפסל המקורי נשחק, וב־1979 הוצב במקומו העתק מברונזה. באוקטובר 2007 הפילו אותו ונדלים, והוא תוקן והוחזר למקומו בסוף אותה שנה. מהגבעה נשקפים עמק יזרעאל המערבי ומורדות הכרמל, ולמרגלות הפסל נמצא קבר השייח׳ אבריק, עם שתי כיפות ועץ תות.

ציר הזמן

מה רואים באתר

האתר הלאומי של פסל אלכסנדר זייד פתוח בכל שעות היממה, והכניסה אליו חופשית. הוא קטן, נגיש יחסית ומתאים למשפחות. מלבד הפסל והתצפית, יש בו את קבר השייח׳ אבריק, ובמדרון הצפוני שרידים עתיקים, שיש המציעים שהיו קשורים למושב הסנהדרין בבית שערים.

הוא צמוד לגן הלאומי בית שערים, ולכן קל לשלב את שניהם: מעלה הגבעה אל הפסל, ומשם יורדים אל מערות הקבורה.

שייח׳ אבריק

גבעות שייח׳ אבריק יושבות בקצה המערבי של עמק יזרעאל, ליד קריית טבעון. בשנות השלושים שמר כאן זייד על האדמות, וגר עם משפחתו על הגבעה. השם בא מקבר השייח׳ אבריק, מבנה עם שתי כיפות ועץ תות, שעומד עד היום למרגלות הפסל.

מהגבעה רואים את עמק יזרעאל המערבי, את מורדות הכרמל ואת השדות שעליהם שמרו השומרים. זה אחד המקומות היפים בעמק לעצור בו, לשמוע סיפור, ולהבין את הגיאוגרפיה של ההתיישבות.

ציפורה זייד ובית זייד

זייד לא היה לבד על הגבעה. ב־1926 התיישב בשייח׳ אבריק יחד עם אשתו ציפורה ועם ארבעת ילדיהם. החיים על הגבעה היו קשים ומבודדים, והמשפחה המשיכה לגור באזור גם אחרי הרצח ב־1938.

ב־1951 קם המושב בית זייד, שנקרא על שמו של אלכסנדר. כך, הסיפור של השומר על הסוס הוא גם סיפור של משפחה שלמה, שבחרה לחיות בקצה העמק, הרחק מכל יישוב אחר.

קיבוץ אלונים

קיבוץ אלונים, שאליו היה זייד בדרכו בלילה שבו נרצח, עלה על הקרקע ב־1938, בתקופת "חומה ומגדל", כשברחבי הארץ הוקמו יישובים חדשים בתוך יום אחד, עם גדר ומגדל שמירה. הסיפור של זייד והסיפור של היישובים החדשים בעמק שזורים זה בזה.

זייד לקבוצות שונות

• מכינות. סיפור על אומץ, על שמירה ועל המחיר של אידיאל.
• משפחות. פסל של רוכב על סוס, תצפית רחבה ומערות עם מנורות.
• בתי מדרש וקבוצות לימוד. בית שערים, הסנהדרין ורבי יהודה הנשיא.
• ועדי עובדים וגמלאים. פתיחה טובה ליום בעמק, עם נוף וסיפור.

מה הסיפור של זייד מלמד

הסיפור של זייד הוא לא רק סיפור של גבורה. הוא מעלה שאלות שעדיין רלוונטיות: מה המחיר של אידיאל, איך חיים לצד שכנים בזמן סכסוך, ואיך סיפור של אדם אחד הופך לסמל של תקופה שלמה. בסיור, מול הנוף ומול הפסל, השאלות האלה עולות כמעט מעצמן.

טיפים לביקור באתר הפסל

• שעה. האתר פתוח כל היום. בקיץ עדיף להגיע בבוקר או לקראת השקיעה, כשהאור על העמק יפה במיוחד.
• הליכה. הגבעה קטנה, אבל יש בה עלייה. מי שמתקשה בהליכה, כדאי שיספר מראש.
• צל. על הגבעה אין הרבה צל. בקיץ, כובע ומים הם חובה.
• שילוב. בית שערים צמוד, והכניסה אליו בתשלום. כדאי לתכנן את שניהם יחד.

לשלב את זייד ביום בעמק

הסיור "מבית אלפא ועד נהלל" מתחיל בסיפור של זייד וחבריו בגבעות שייח׳ אבריק.

שאלות נפוצות